ל' ניסן ה'תשע"ז | 26/04/2017 18:35:18
מועדים, אירועים וכנסים >> ביכורי מחקר >> ביכורי מחקר תשע"ב
ביכורי מחקר תשע"ב

בס"ד
תקצירי "ביכורי מחקר" תשע"ב (כ' בטבת תשע"ב)

מושב ראשון: תואר ראשון: תנ"ך; חינוך

שם: תהילה בן עזרא עציון
שם המרצה: המרצה: פרופ' טליה הורוביץ
שם הקורס: עיונים בספר שמות / פרוסמינריון
סוג הקורס: פרוסמינריון
נושא ההרצאה: מהו חטאו הגדול של עמלק שבגינו נצטווינו למחות את זכרו בכל דור ודור?


תקציר
עמלק נלחם בעמ"י מלחמת פתע לאחר יציאתם ממצרים. במבט ראשון נראה שהמלחמה הינה מלחמה רגילה. אך לא כמו בכל מלחמה, לאחר ניצחון ישראל מצווה הקב"ה את משה למחות את זכר עמלק לעד (שמות י"ז, י"ד).
במבט ראשון צו זה נראה משונה ולא מוסרי. במה שונה מלחמה זו משאר מלחמות ישראל באומות העולם? מדוע דווקא בעקבות מלחמה זו נצטווינו בציווי מחיית עם שלם?
לאחר שנבין מאין בא עמלק, ננסה להבין מהו חטאו ונוכל להסיק האם אכן חטא זה הינו כ"כ חמור וציווי הקב"ה, למחיית עם שלם, מוצדק.
העבודה מתחלקת לשלושה פרקים.
פרק א' סוקר את המלחמה בעמלק ואת סיבת הציווי למחייה בהתבסס על עיון בפשט הכתוב בלבד.
פרק ב' עוסק בעיונים בפרשנות חז"ל ובפרשנות קלסית ומודרנית, המציעה הסברים שונים לסיבת הציווי למחות את זכר עמלק. הסברים אלה נחלקים באופן גס לשני סוגים.
פרק ג' עוסק בסיכום הפרשנויות השונות ובמסקנה אליה הגעתי בעקבות העיון בפשט הכתובים ובדברי הפרשנים, כמו כן מובאת דעתי האישית בנוגע לשאלת המחקר.

ביבליוגרפיה

פירושים

אברבנאל, י', פרוש אברבנאל על התורה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 258-252.
ויזר, א', פירוש התורה לרבנו אברהם אבן עזרא, ירושלים תשל"ז, עמ' קט-קי.
גרינבוים, נ', אוצר מפרשי הפשט על התורה, ב: שמות, מהדורת ד' הירשפלד, ירושלים תש"ע, עמ' קסב-קסו.
חומש מבואר רש"י המפורש, ירושלים תשמ"ט.
רמב"ן על התורה, ירושלים תשס"ח, עמ' קנ"ז-ק"ס.
רלב"ג על התורה, ירושלים תשנ"ה, עמ' קכ"ז-קכ"ט.
מאמרים
אלון, מ', עמלק - פסח - ואנחנו, אוחזר מתוך
http: //www.kerenyishai.org/shiur_hebrew/shiur_beshalach63.htm
גולן, מ', זכור את אשר עשה לך עמלק, אוחזר מתוך http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article842.htm
דרוקמן, ח', מהותו של עמלק ומצוות מחייתו, אוחזר מתוך http://yba.org.il/show.asp?id=36782&big_cat=1430

ליבוביץ, נ', גיליונות נחמה- פרשת בשלח, אוחזר מתוך

http://www.nechama.org.il/cgi-bin/parasha.pl?Id=16
ליבטאג, מ', המלחמה בעמלק, אוחזר מתוך
http: //www.etzion.org.il/vbm/archive/6-parsha/16bshh.php
מדן, י', 'עמלק', א' בזק, ש' ויגודה ומ' מוניץ (עורכים), על דרך האבות, אלון שבות תשס"א, עמ' 396-317.
סבתו, מ', '"וכי ידיו של משה עושות מלחמה"?', מגדים, נ (תשס"ט), עמ' 59-39.
סמט, א' , עיונים בפרשות השבוע: סדרה שניה, א, מעלה אדומים תשס"ה, עמ' 306-286.
קליין, י', על אופיו של עמלק, אוחזר מתוך
http: //www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayikra/kle.html
רוזנברג, י', אשר קרך בדרך, אוחזר מתוך
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=33578

שם: מוריה פורטה
שם המרצה: ד"ר שרה כ"ץ
שם הקורס: מחקר חינוכי
סוג הקורס: סמינריון
נושא ההרצאה: העלאת מוטיבציה לשיפור מיומנויות מוטוריות אצל ילד בגן חובה

תקציר
העבודה עוסקת בילד בן חמש הלומד בגן חובה ממלכתי דתי. לדברי הגננת, ממצאים שנמצאו במרפאה להתפתחות הילד מראים, שלילד יש טונוס שרירים מאוד נמוך, הוא מתעייף מהר במשימות, ונמנע מלבצע מטלות המצריכות התאמצות יתר של הגוף. הבעיה התגלתה אצלו כבר בגיל 3. הילד התקשה מבחינת מוטוריקה עדינה, המצב תסכל אותו, כי הוא לא הצליח לעשות דברים שילדים בגילו ביצעו בהצלחה. הילד העדיף לצאת לחצר ולא לבצע פעילויות שמצריכות שימוש במוטוריקה עדינה. הוא טופל במרפאה בעיסוק במשך שנה שלמה פעם בשבוע. המרפאה בעיסוק וויסתה את כוחו מחגורת הכתפיים לכף היד. כמו כן האם עבדה עם הילד בבית לשיפור המוטוריקה העדינה והגסה. לדעת האם, בניגוד לדברי הגננת, הילד עבר שינוי גדול והשתפר מאוד. לצורך אבחון הפעילות המוטורית של הילד נעשה שימוש במתודולוגיה ובכלים איכותיים: ראיון, תצפיות בחצר ובפעילויות יצירה בגן, ורשימות שדה. כלי ההתערבות היו: טבלת מטרות וחיזוקים. תוצאות המחקר מראות שיש לחקור באופן מסודר לפני הסקת מסקנות בלתי מבוססות: הילד אכן השתפר מבחינה מוטורית וקיימת אצלו מוטיבציה לביצוע פעילויות מוטוריות.

ביבליוגרפיה
באל, מ' (2002). הפרעת קואורדינציה התפתחותית. קרית ביאליק: אח, עמ' 13-12.
יזדי-עוגב, א' (2005). איתור מוקדם של קשיים מוטוריים על ידי ההורים. חדרה: 'גבריאל', עמ' 91-87, 110.
כצנלסון, ע' (2005). ילדים מסורבלים: הגדרה, אבחון וטיפול. החינוך וסביבו, 27, 330-321.
נאבל-הלר, נ', רביב, ש', לידור, ר' ולויאן, ז' (1999). פעילות תנועתית מכוונת המכוונת להתפתחות מוטורית. אבן יהודה: רכס, עמ' 25-13.
צבר בן יהושע, נ' (1990). המחקר האיכותי בהוראה ולמידה. רמת-גן: מודן.
ציוני, א' (2009). סרבול מוטורי התפתחותי בקרב ילדים ונוער. אוחזר מתוך
www.0-15.co.il
רצון, מ' (2006). התפתחות הילד בגיל הרך. תל-אביב: מכללת סמינר הקיבוצים.
רצון, מ' (1993). התפתחות מוטורית תחושתית ותהליכי למידה. תל-אביב: מכללת סמינר הקיבוצים.
References
Bogdan, R., & Biklen, S. (1982). Qualitative research for education. Boston, Mass: Allyn & Bacon.
Crany, M. A. (1993). Development motor speech disorder (Neurogenic communication disorders). San Diego, CA.: Singular Publishing Group.

Encyclopedia of mental disorder (2009). Developmental coordination disorder. Retrieved from http: //www.minddisorders.com/Del-Fi/Developmental-coordination-disorder.html


שם: מרב הריס
שם המרצה: גב' תרצה פריש
שם הקורס: חינוך חברתי-ערכי
סוג הקורס: סמינריון
נושא ההרצאה: חינוך ערכי באמצעות הוראת אמנות

תקציר
מטרת העבודה היא לבדוק לאלו ערכים ניתן לחנך באמצעות הוראת אומנות וכיצד. כלי המחקר הם ספרים, מאמרים ויצירות אומנות חזותית (הנלמדות בבית הספר התיכון במסגרת הלימוד לבגרות).
הפרק הראשון בעבודה עוסק בחינוך לערכים בדורנו.
בתחילת הפרק מובהרים המושגים "חינוך" ו"ערכים" ומובהר הקשר ביניהם. כמו כן מוצגות השקפות שונות לגבי מהות החינוך לערכים.בהמשך הפרק מוצגת תפיסת המוסר בתקופתנו ונידונות ההשלכות שיש לכך על בחירת ערכים, ועל הצורך בחינוך לערכים בדורנו.
בפרק השני מפורטים הערכים אליהם רצוי וניתן לחנך באמצעות התבוננות וניתוח יצירות אומנות: ערכים אסתטיים, ערכים תוכניים וערכים הנובעים מתהליך הלמידה.
בפרק השלישי מוצגות דרכים לחינוך לערכים באמצעות אומנות, כגון: התבוננות פעילה ביצירה, קיום דיאלוג בין התלמיד ליצירה ולחבריו בתיווך ובהנחיית המורה, יצירת תחושת אמפתיה ליצירה אצל התלמיד, על מנת שיוכל "להיכנס לנעליהם" של גיבוריה.

מסקנות העבודה הן:
א. החינוך לערכים מושפע מתפיסתו של המחנך את ה"חינוך".
ב. הערכים הנלמדים באמצעות אומנות הם לא רק ערכים כלליים שעולים מתוכנן של היצירות, אלא אף ערכים ייחודיים, כגון הערכים האסתטיים שנלמדים באמצעות החוויה החושית-רגשית.

ג. באמצעות לימוד אומנות התלמיד רוכש כלים להערכה ולשיפוט, מטפח את אישיותו, לומד לממש את ייחודיותו כאדם ומפתח ערכים של כבוד וסובלנות כלפי הזולת.
ד. הוראת אומנות היא שליחות חשובה.

ביבליוגרפיה

אבינון, י' (2002). מטרות וערכים בחינוך. קרית ביאליק: אח.
אלוני, נ' (עורך). (2008). דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
אלוני, נ' (2006). חינוך, הומניזם ומוסר. פנים, 36, 5
-
9.
בר לב, מ' (1999). חינוך לערכים: פיתוח שיקול דעת, הכרעה ובחירה. בתוך מ' בר לב (עורכת), ערכים וחינוך לערכים: סוגיות בהשתלמויות מורים (עמ' 91-81). ירושלים: משרד החינוך.
בקר , ב' (2008). פלורליזם בחינוך ותשתית הומניסטית משותפת. תפוז, 1, 166-160.
ג'ארט, ל"ג (1995). הקניית ערכים, אכפתיות והערכה (ר' רז, מתרגמת). קרית ביאליק: אח.
גדות, ח' (2004). היבטים בהבנת האומנות הפלסטית (כרך א). תל-אביב: דוד רכגולד ושות'.
כהן, א' (1996). חינוך לערכים בשיעור. בת ים: נעם.
מוזס, ג' (1987). שיעור בהתבוננות. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
מיכלוביץ', ר' (2007). דבקה, צ'רקסיה, פולקה ורוקנרול: על רב תרבותיות וחינוך – שתי פנים למראה. הד הגן, 71(3), 15-8.
מרדכי, נ' (1999). ביטויים של רלטיביזם ואינדיבידואליזם בשיפוט מוסרי והשתמעויות לחינוך מוסרי. בתוך מ' בר לב (עורכת), ערכים וחינוך לערכים: סוגיות בהשתלמויות מורים (עמ' 33-15). ירושלים: משרד החינוך.
נגיד, ח' (2008). בקורת, הערכה ושיפוט. קשר אומנותי, 7, 22-13.
נדלר, א' (1990). מבוא לפסיכולוגיה: יחידות 9-7. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
שביד, ס' (1987). הסתכלות באומנות כפעילות יוצרת. תל-אביב: מכון מופ"ת.
שנאן, א' ובילסקי, א' (עורכים). (2003). גבולות של קדושה. ירושלים: כתר.
שקד, מ' (1998). התועלת שבטרגדיה. בתוך א' גולדנברג (עורכת), אמנות - כל ההקשרים (עמ'
253-248). תל-אביב: עלמ"א.
תדמור, י' (2007). חינוך כחוויה קיומית. תל-אביב: מכון מופ"ת.

מושב שני: תואר שני (חינוך; תנ"ך)
שם: עדי אלימלך
שם המרצה: ד"ר שרה כ"ץ
שם הקורס: חוללות עצמית
סוג הקורס: סמינריון
נושא ההרצאה: העלאת חוללות עצמית של ילד לקוי למידה בכיתה ד' לקרוא קריאה חופשית עצמאית

תקציר
זהו מחקר פעולה איכותי על ילד לקוי למידה שלא קרא קריאה חופשית באופן עצמאי. יחסו לקריאה היה שלילי. "אני לא יודע לקרוא ולכן אני שונה לקרוא" . על סמך ניתוח הנתונים נבנתה תכנית התערבות מעניינת ששינתה את יחסו לקריאה והוא הצליח להתגבר על הקושי ואף ליהנות מהקריאה. המלצת החוקרת לנסות להעלות את החוללות הקולקטיבית של קבוצת ילדים לקרוא קריאה חופשית עצמאית באותה דרך.

רשימה ביבליוגרפית
בידרמן, נ' (1979). כיצד לעורר אצל התלמיד מוטיבציה לקריאת ספרים. ספרות ילדים ונוער, 6, 47-44.
דשלר, ד', היק, מ' וקטס, ה' (2007). שיפור הישגים אצל מתבגרים בעלי קשיי קריאה (ק' ברי, מתרגמת). פרספקטיבה, 41, 97-89.
ווהל, א', אלדן, צ' ורון, ר' (2002). למצוא את הדרך: קשיים בקריאה, בכתיבה ובכתיב - דרכי הערכה וטיפול. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

ווהל, א', זילברשטיין, נ', גוטרמן, א', לביא-דגן, ר' ורפאלי, י' (2002). הנעה לקריאה. בתוך ע' אראל-גפני (עורכת), קריאה תיאוריה ומעשה: לומדים ומלמדים אוריינות: כרך ד יחידה 9. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ווהל, א' ושלו, ח' (1998). על קריאה ואוריינות. בתוך ע' אראל-גפני (עורכת), קריאה תיאוריה ומעשה - לומדים ומלמדים אוריינות: כרך ב יחידה 2. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
זוזובסקי, ר' ואולשטיין, ע' (2008). אוריינות הקריאה בישראל. תל-אביב: רמות.
טקסלר, ע' וגרינפלד, ט' (2007). גישות להוראת קריאה. אוחזר מתוך
http: //www.orianit.edu-negev.gov.il/Sigaltp/cp/homepage/lashon.htm
יסעור, ח' (2001). על קומיקס וקומיקס לילדים. מעגלי קריאה, 27, 76-70.
כהן מימרן, ר' (2004). תרומת חקר העיבוד השמיעתי בקרב ילדים לקויי קריאה עם ובלי לקות שפה. ד"ש, 26, 83-67.
כ"ץ, ש' (2002). חוללות עצמית- המרכיב המוטיבציוני המנבא הטוב ביותר של ביצוע אקדמי. שאנן, ח, 182-163.
כ"ץ, ש' (2006). קליברציה (
Calibration) של חוללות עצמית כתוצאה מאימון דיפרנציאלי ברפלקסיה. שאנן, יא, 350-297.
כ"ץ, ש' (2007). ה"מהפכה האיכותית" במתודולוגיה המחקרית, במדעי החברה בכלל ובמדעי החינוך בפרט, בשלושת העשורים האחרונים. שאנן, ג, 188-165.
כ"ץ, ש' (2009). תהליכי חוללות עצמית של ילדים בכיתה ו'. שאנן, יד, 282-261.
מלכה, מ' וטור-כספא, ח' (2002). ליקויי למידה: מודל נוירו-התפתחותי רב מימדי. בתוך ט' הימן (עורכת), לקויי למידה: מקראה (כרך א). תל-אביב: אוניברסיטה הפתוחה.
סרוף, א', קופר, ר' ודהארט, ג' (1998). התפתחות הילד טבעה ומהלכה. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
פליבל, ה"פ (1970). הפסיכולוגיה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה. תל-אביב: אוצר המורה.
שרון, א' (1998). מרכיב העניין בטקסטים עיוניים: מה מושך את הקוראים - ולאן?. הלכה למעשה בתכנון לימודים, 13, 158-131.
שר, ד' ולוין, א' (1999). ללמוד לקרוא ולכתוב בעברית. קמבריג': אוניברסיטת קמבריג'.

שם: יובל ברח"ד
שם המרצה: פרופ' ישעיהו מאורי
שם הקורס: פרשיות מן המקרא בראי הפרשנות היהודית הקדומה
סוג הקורס: סמינריון
נושא ההרצאה: שאלות תיאולוגיות בסיפור העקדה


תקציר
כאשר פרשן נדרש להתמודד עם פסוקים, ההתמודדות היא בעיקרה עם פירושו מילולי של הטקסט. הפרשן ישאף ליצור בפסוקים רצף בר-טעם ולהסביר את המילים הקשות. שונה בתכלית הוא סיפור העקדה בו נאלץ הפרשן להתמודד בעיקר מול שאלות תיאולוגיות העולות מתוך הסיפור.
הצורך להתמודד במקביל מול שתי חזיתות מציב מול הפרשן התמודדות מורכבת. מחד, עליו לתת מענה לשאלות האמוניות ומאידך, עליו להיות נאמן לפירוש המילולי-תחבירי. בפירושים כאלה לא תמיד ברור אצל הפרשן מהי המטרה ומה הדרך. האם הפרשן בחר בפירושו מתוך כללים לשוניים-פרשניים גרידא ולאחר הגדרת פשט הפסוק, ניגש להתמודדות מול השאולות התיאולוגיות, או שמא מטרתו בראש ובראשונה הינה 'יישור קו', בין מה שמשתמע מתוך הפסוקים בפרשייה ובין התפיסות האמוניות ביהדות ורק בשלב הבא הוא מתאמץ להכניס את המסרים הנכונים לתוך הפסוקים.
אם אכן זוהי מטרת הפרשן, לא נתפלא אם נמצא חריגה מכללים פרשניים להם היינו עדים עד כה, או כאשר ניתקל בפירוש פסוק הנראה דחוק מבחינה לשונית ותחבירית. נבין כי הפרשן נאלץ לוותר על פירוש פשטי, לטובת התאמת הפסוקים לעקרונות האמונה היהודית.
בעבודה זו סקרתי את יחסם של הפרשנים המרכזיים למעשה העקדה, הן מהבחינה הלשונית והן מהבחינה התיאולוגית. בדקתי את היחס בין רצון הפרשן להעביר מסרים אמוניים-חינוכיים, לבין רצונו לשמור על פשט הפסוקים. בדיקה זו לא נעשית מתוך הסתכלות על מקום בודד אלא מתוך הסתכלות על רצף הפרשנות לאורך ניסיון העקדה.
המסקנות העולות מתוך המחקר מצביעות על כך שכל הפרשנים לא התעסקו רק בצד הפרשני-פשטי של הניסיון והוצרכו לתת מענה, גם לשאלות אמוניות הקיימות בסיפור. שאלות תיאולוגיות כגון: ענייני ידיעה והשגחה, ביטול דבר ה' וחטאי האבות העסיקו את הפרשנים שהוצרכו לתת תשובות לשאלות הללו, אך יחד עם זאת, הוכרחו גם לעגן את פירושם בלשון הכתוב.
חלקם (רשב"ם, ראב"ע) פעלו בראש ובראשונה מתוך עקרונות וכלליים פרשניים גם אם הסבר זה יצר בעיות תיאולוגיות אצל הקורא. לעומתם רש"י, רס"ג, רמב"ם ועוד העדיפו "להתעלם" לרגע מכללי פרשנות 'יבשים' ולהציע הסבר, שיתאים בראש ובראשונה לתפיסה האמונית ביחס בין האדם לבוראו ובנוסף יתיישב, גם אם במעט דוחק, עם המשמעות הלשונית.

ביבליוגרפיה
אבן חביב, י', עין יעקב, ירושלים תשכ"א.

אבן ג'אנח, י', ספר השורשים, ברלין תרנ"ו.
אבן ג'אנח, י', ספר הריקמה, ברלין תרפ"ט.
בראשית רבה, מהדורת תיאודור-אלבק, ירושלים תרפ"ט.
גלברד, ש', לפשוטו של רש"י, פתח תקוה תשמ"ט.
דעת זקנים, מהדורת מקראות גדולות 'המאיר לישראל', ירושלים תשס"ח.
חי, ח', פירוש חזקוני לתורה, מהדורת שעוועל, ירושלים תשמ"ו.
יובלים, י"ז, ט"ו-י"ח, מהדורת כהנא, ירושלים תש"ך.
אשכנזי, ש', יפה תואר, מתוך מדרש רבה, מהדורת וילנא.
מאורי י', תרגום הפשיטתא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה, ירושלים תשנ"ה.

מהרש"א, חידושי אגדות, מסכת סנהדרין, דפוס וילנא.
מונדשיין, א', 'עקדת יצחק - בין אמונה לתהייה', בית מקרא, 44 (תשנ"ט), עמ' 118-107.
מזרחי, א', המאורות הגדולים, ירושלים תשנ"ב.
קמחי, ד', ספר השורשים, ירושלים תשכ"ז.
קמחי, ד', פירוש רד"ק לתורה, מהדורת קצנלבוגן, ירושלים תשמ"ו.
פרוש רס"ג לבראשית, מהדורת צוקר, ניו יורק תשמ"ד.
ראב"ע, מהדורת וייזר, ירושלים תשל"ו.
רמב"ן, מהדורת שעוואל, ירושלים תשמ"ו.
רשב"ם, מהדורת לוקשין ירושלים תשס"ט.
רש"י , מהדורת רש"י השלם, ירושלים תשמ"ו.

רמב"ם, מורה נבוכים, ירושלים תשנ"ג.
שור, א"ח, תורת חיים, ירושלים תשס"ד.
תלמוד בבלי, דפוס וילנא.
תנא דבי אליהו, מהדורת איש-שלום, ירושלים תש"ך.
תנ"ך, מוגה על פי כתב יד לנינגרד.

שם: גלית ניסנוב
שם המרצה: פרופ' טליה הורוביץ
שם הקורס: סוגיות משפחה בראייה פרשנית אינטגרטיבית
סוג הקורס: סמינריון
נושא ההרצאה: מי את הגר?


רציתי לבדוק את דמותה של הגר, משום שנראה היה לי שמתייחסים אליה פחות משום שאינה יהודיה. בנוסף רציתי לבדוק עם עצמי כמה אני שבויה בדעות קדומות ביחס אליה, והאם אוכל להיות פתוחה וקשובה לפרשנויות שונות.
שאלתי: האם היא דמות להערצה או דמות לגינוי? מה משמעויות שמה או כינוייה? האם היא גאה בבנה או שמא מתביישת בו? במה זכתה להתקשר לאברהם אבינו? במה זכתה להביא ממנו זרע לפני שרה? במה זכתה שממנה יצא ישמעאל, קרי העם המוסלמי לדורותיו? כיצד היא זוכה לגילויי מלאכים יותר מפעם ולהבטחות מה'? מהו מעמדה האישי: פילגש או אישה? האם היא קורבן או שהיא הופכת את הסובבים אותה לקורבנות? האם היא מסכנה וכנועה או מלאה בכוח ותעוזה? האם היא נדבקת בדרכו של אברהם או שיש לה את דרך משלה?
הסתבר לי, שפשוטו של פרק כ"א ניתן לקריאה ולימוד בהחלט בשני כיוונים שונים ואף מנוגדים.
מרבית מהפרשנים שקראתי מגנים את הגר ורק רד"ק מצדד במעשיה. לאור התוצאות הללו בדקתי את דמותה לאור עברה, כפי שהוא מסופר בבראשית פרק ט"ז. התוצאות היו הפוכות. פרשנים שגינו אותה בפרק כ"א צידדו בדמותה בפרק ט"ז. וכן ההפך. בדקתי האם קטורה זאת הגר? ומצאתי גם לשאלה זאת תשובות מקוטבות ומנוגדות. בדקתי את משמעות השם הגר והאם המשמעויות חיוביות או שליליות וגם לשאלה זאת נמצאו תשובות הפוכות.
המסקנה הראשונה נוגעת לשינוי עמדתם של הפרשנים ביחסם להגר בשתי הופעותיה. השינוי נובע מהעובדה שה' מתערב באופן ברור בפרק כ"א ("כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"). אם ה' מצדד בגירוש הגר כיצד יצדדו הפרשנים בזכותה?! לעומת זאת, בפרק ט"ז מתוארת סיטואציה אנושית והייתה אפשרות נרחבת יותר לפרשנים לסבור ולומר את דעתם.
מסקנה שנייה היא, שכל מי שזיהה את קטורה כהגר בהכרח הוסיף נופך חיובי לדמותה.
אשר אלי, אני נוטה להאמין, שמדובר בדמות מורכבת שנוהגת בביתו של אברהם כיאות, אך שורשיה אינם זכים, ולא בכדי יצא ממנה ישמעאל.

ביבליוגרפיה
אבינעם (גרוסמן), ר', שירים ופואמות, תל-אביב תשי"א.
אדרי, י', נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קרית גת תש"ע, עמ' 81-79.

אררט, נ', 'הגר בעלת השכר- קריאה ע"פ הסדר', בשדה חמ"ד, כט (1986), עמ' 113-105.
בורנשטיין, א', 'ישמעאל ויענם? ישמע אל – ויענם!', שבילין, 3 (תשס"ב), עמ' 127-122.
בראשית רבה, ירושלים, ד"צ וילנא תרל"ח.
ברמן, א', 'הגר וישמעאל', עמודים, 443 ( תשמ"ג), עמ' 47-46.
גרוסמן, י', 'שני סיפורים כפולים בספר בראשית: פרדת הגר ובשורת לידת יצחק', מגדים, כט (תשנ"ח), עמ' 27-9 .
זגגי, י', 'דמותה של הגר המקראית בראי השיר "הגר" לראובן אבינעם', שאנן, ג (תשנ"ז), עמ'
82-73.

חסידה, י', 'הגר', אוצר אישי התנ"ך דמותם ופועלם בפי חז"ל, עמ' קכ"ה-קכ"ד.
ליונשטאם, ש"א, 'הגר', אנציקלופדיה מקראית, ב, עמ' 784-782.

מקראות גדולות המאור, חומש בראשית, ירושלים תש"ן.
סמט, א', 'שרה והגר, יצחק וישמעאל- שני סיפורי עימות', א' גנזל (עורך), בהיותו קרוב, מרכז שפירא תש"ס, עמ' 192-169.
ספראי, ח', 'דמותה של הגר בספרות חכמים', ר' רביצקי (עורכת), קוראות מבראשית, תל-אביב תשנ"ט, עמ' 173-164.
עמנואלי, מ, 'אברהם מול שרה והגר', בית מקרא, סג ( תשל"ח), עמ' 57-50.
רוזנברג, י', 'על גירוש הגר ובנה מבית אברהם', שנה בשנה (תשס"א), עמ' 272-263.
רוט-רותם, י', 'האכספוזיציה בסיפור גירוש ישמעאל', בית מקרא, 43 ( תשנ"ח), עמ' 125-113.