ב' סיון ה'תשע"ז | 27/05/2017 01:45:44
הוצאה לאור >> תכניות לימודים >> אקולוגיה במורשת ישראל - ד"ר צבי הר שפר
אקולוגיה במורשת ישראל - ד"ר צבי הר שפר

ד"ר צבי הר-שפר פרסם את הספר "אקולוגיה במורשת ישראל"
יצא לאור תשנ"ד-1994
.
הסביבה ומרכביה בראי היהדות,
לקט מקורות מן המקרא דרך ספרות חז"ל ועד לספרי
השו"ת. 

 

א. מיקום האקולוגיה במקורות היהדות

בכנוסי מדע רבים המתקיימים לאחרונה ברחבי העולם בנושא האקולוגיה ואיכות הסביבה, מוצגת לא פעם היהדות ע''י אקולוגים בני אומות העולם כאילו איננה מתחשבת במערכות הטבעיות ונותנות חופש פעולה מלא לאדם להשמיד ללא הבחנה יצורים בעלי דרגה נמוכה ממנו "בסולם האקולוגי". אותם מדענים מסתמכים על התנ''ך ונאחזים בעיקר בסיפור הבריאה שבסופו מברך הבורא את האדם: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א', 28). דהיינו, אין ריסון לריבוי הטבעי הנעשה על חשבון הסובב.

לעומת זאת "ומלאו את הארץ"- השלמת הבריאה ע''י האדם שהוא חלק ממנה. (עפ''י פירוש "הכתב והקבלה", להלן עמ' 6-7).

מטרת לקט זה להוכיח כי לדעה הנ''ל אין כל בסיס ממשי, שכן מסורת היהדות, לכל אורך הדורות, הייתה מודעת וערה להרמוניה שבבריאה, דאגה לקיום המערכות הטבעיות (אקוסיסטמות) והשתדלה, עד כמה שאפשר, שלא להפר את האיזון הטבעי הקיים. כן תוכח החשיבות הרבה הנודעת בתפיסת-העולם היהודית לשמירה גנטית של קיום המינים בעולם.

עד כה לא נערכו מחקרים מקיפים בנושא זה והדברים לא נחשפו בקנה מידה מלא ובשיטתיות.

בלקט זה יודגש ההיבט האקולוגי תוך ניסיון לגשר בין עולם המדע – על מושגיו המודרניים ומונחיו המקצועיים – לבין עולם היהדות וספרות חז''ל שלא תמיד קראו לתופעות בשמן, למרות שהיו מודעים להן. כי ניתן יהיה למצוא במקרים רבים מכנה משותף רחב בין העבר וההווה בגישות ועמדות כלפי בעיות דומות (בבחינת "אין חדש תחת השמש").

 

ב. הערות דידקטיות

המורה והמדריך ימצאו בלקט זה מקורות מגוונים בדרגות קושי שונות והתאמה לגיל הלומדים הן מבחינה לשונית והן מבחינה עניינית, לכן מומלץ לסווג את המקורות בהתאם לעניין שימצאו בהם הלומדים בשכבות גיל שונות ובמידת הצורך אף להשתמש במקורות מעובדים כגון: ספר האגדה, אגדות חז''ל לילדים וכדומה, או להכין עיבוד עצמי של החומר כדוגמת הערכה "לקיום היקום" שהוכנה ע''י צוות מכללת "שאנן" בנושא "איכות הסביבה במקורות היהודיים" לכיתות ג'-ו'.

באותה דרך ניתן להכין ערכות לימוד מהמקורות המצ''ב לרמות נמוכות או גבוהות יותר במסגרת תכנית הלימודים.

ניתן לנצל את המקורות שבלקט, הן במסגרת שיעורי התנ''ך והתושב''ע והן במסגרת שיעורי מדעי-הטבע כשנתקלים בנושא השייך למקורות שלהלן במישרין או בעקיפין, תוך הדגשת התייחסות המסורת היהודית לנושא זה.

קיים "עירוב תחומין" בין אקולוגיה, ביוספרה ואיכות הסביבה, ולכן על המורה להגדיר על אחד מהם ולהבהירם:

אקולוגיה- היא ענף מחקר העוסק בלימוד המבנה, הארגון, הפעולה ויחסי הגומלין שבין האורגניזם, בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם הפיסית

(הלקט שלפנינו עוסק בעיקרו בתחום זה, שהבנתו וידיעתו מהווים בסיס לכל טיפול באיכות הסביבה.)

אבן שושן במילונו מציין שאקולוגיה הוא מושג שמקורו ביוונית ("אויקוס= בית+"לוגוס"(=לימוד) תורת הסביבה. ענף בביולוגיה העוסק בחקר השפעת תנאי הסביבה על מחזור חייהם של צמחים, בעלי חיים, ומיקרואורגניזמים.

הביוספרה - היא תחום החיים על פני כדור הארץ ("ביו"= חיים+ "ספרה"= סביבה), ומבחינים בה במערכות אקולוגיות רבות.

מערכת אקולוגיות - היא מכלול התנאים המתקיימים במרחב פיסי שמתפתחים בו חיים המתקיימים יחסי גומלין עם הסביבה ובינן לבין עצמם.

איכות הסיבה - עוסקת ביחסי הגומלין בין האדם לסביבתו הטבעית (הפיסית) והמלאכותית (שהיא מעשה ידי אדם).

 

ג. הכרת הטבע וחוקיו על-ידי חז''ל

מתוך עיון במקורות רבים ניתן לעמוד על העובדה שחז''ל היו מודעים לחוקי הטבע וגילו בהם עניין. לעיתים עשו זאת בזיקה לקביעת הלכות הנוגעות לחי או לצומח, כגון: עדותו של רב על עצמו (בעניין בכור שנפל בו מום) "אמר רב: שמונה עשר חודשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר"(סנהדרין ה עמ' ב').

במקום אחר בתלמוד מזוכר קשר שהיה לרב עם ציידים (בעניין הכנת מאכלי דגים בחוה''מ). אמר רב: אמר לי אדא ציירא.."(מועד קטן י''א, ע"א). וכן לגבי ראיות לקביעת חודש אדר ועיבור החודש משיחת שלושה רועים: -מהו הסימן שאדר הוא ולא שבט? שעורין שנזרעו עתה נובטים יחדיו- אדר הוא, ואם לאו- שבט. וכן, אם בבוקר יהיה קור עז ובצהרים חום כבד הגורם לשור להסתתר בצל התאנה, סימן שהוא חודש אדר הגיע.

(סנהדרין י''ח, ע"ב ורש''י, שם)

חכמי התלמוד עמדו גם על הבדלים בין סוגי עננים "אמרו במערבא: עננים חטבים (כהים) מרובים מימיהם, עננים בהירים - מועטים מימיהם" (תענית ט' ע"ב). "ואמר ר' יוחנן: סימן למטר- פורחות.מהן פורחות! אמר רב פפא: עננים קלושים תחת עננים עבים..."(שם). בעניין דעות חכמינו על התהוות הגשם ומשמעותו רא נפתלי רוזנן: פירסומי השירות המטאורולוגי 1976.

בתלמוד מסופר על התעניינות ותצפיות בטבע ואף בגרמי השמים, כגון: השפופרת (משקפת) שהייתה לרבן גמליאל שהיה מביט וצופה בה אלפיים אמה ביבשה וכנגדה אלפיים אמה בים (בענן תחום שבת – עירובין מ''ג ע"ב).

ישנה הבחנה בין אופי צמחי-בר לאופי צמחי-תרבות: "אמר רבי חנינא בן פזי: הקוצים הללו אינם לא מתנקשים ולא נזרעים. מאליהם הם יוצאים ומתמרים ועולים. והחיטים הללו – כמה צער וכמה יגיעה עד שלא יעלו!" (בראשית רבה, מ"ה) והנמשל: בנוח לוט התעברו בלי כל קושי, לעומת האמהות שהיו עקרות במשך זמן רב.

לעיתים השתמשו חז''ל באופי הצמחים בתור משל והדגמה לאופיים של אנשים, לדוגמה: הדמיון בשלב ראשון בין הדס לעצבונית* "ויגדלו הנערים: ויהי עשיו איש יודע ציר איש שדה, ויעקב היה איש תם יושב אהלים (בראשית כ''ט, 27) אמר רבי לוי: משל להדס ועצבונית שהיו גדלים זה על יד זה, וכיוון שהגדילו והפריחו – זה נותן ריחו וזה נותן חוחו. כך, כל י''ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר. לאחר י''ג שנה: זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה זרה" (בראשית רבה ס''ג, י''ד).

* עצבונית החורש שקצוות עליה דוקרניים, או האשחר הא''י בעל הקוצים שגדל בסבכי החורש הים-תיכוני בצד ההדס ועליהם דומים בראשית שלבי הצמיחה.

עשרות דוגמאות נופסות להכרת חוקי הטבע במוקורותינו יובאו להלן לפי סיווג בפרקים השונים על הלקט.

 



  טופס הזמנת ספר