א' אדר ה'תשע"ז | 27/02/2017 22:23:13
מסלולי הכשרה לתואר ראשון >> התמחות בהיסטוריה
התמחות בהיסטוריה

רקע

כור ימות עולם, בינו שנות דור ודור. שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"
(דברים ל"ב, ו. "שירת האזינו")


חז"ל פירשו את הפסוק כהוראה לחשיבות ההיסטוריה בחיי האומה והפרט. אכן, ידועה האמרה "עם שאין לו עבר – לא יהיה לו עתיד" (אמרה המיוחסת לברל כצנלסון, ממנהיגי הבולטים של הנהגת היישוב בארץ ישראל טרום-המדינה).
החוג להיסטוריה במכללת שאנן ייחודי בתכנית ההכשרה למורי ההיסטוריה העתידיים. תכנית הלימודים פורסת בפני הסטודנטים "יריעה רחבה" של תולדות העמים ועם-ישראל, מימי הבית השני ועד לעשור השני לקוממיות עם-ישראל במדינת-ישראל. כמו כן, תכנית ההכשרה במכללה הינה בהלימה לתכנית הלימודים של מקצוע ההיסטוריה במשרד החינוך.
צוות המרצים הינו בעל השכלה תורנית רחבה ומצוינות מחקרית, חברי הצוות הינם:

ד"ר חנן בירנבוים
הרב ד"ר מאיר בן שחר
ד"ר יעקב דויטש
הרב ד"ר בעז כהן
הרב ד"ר ישראל שריאל
מר אריה הכט (M.A.) – מדריך פדגוגי

לפניכם מוצג רצליונל התכנית של החוג להיסטוריה ומהלך הלימודים.

באיחולי הצלחה
ד"ר יצחק ציטרין
ראש החוג

הלימודים הם במתכונת דו-חוגית, בהיקף כולל של 96 ש"ש.

 

מטרות
* הכרת והבנת אירועים היסטוריים מרכזיים
ידיעת זמנם ומקומם של האירועים הנלמדים והבנת חשיבותם בהתפתחות ובתוצאות של תהליכים היסטוריים. הכרת זרמים ומגמות ההתפתחות העיקריים שפעלו בתקופות השונות בהיסטוריה. הכרת הדמויות המרכזיות (ונשים בכללן) בתולדות העם היהודי ובהיסטוריה האנושית; הבנת יחסי הגומלין בינם לבין סביבתם ותרומתם הייחודית. הכרת המקורות מהם אנו שואבים את ידיעותינו על העבר.
הבנת ההשפעה והשקפת עולמו (החברתית, לאומית ודתית) של ההיסטוריון על תיאור האירועים והתופעות ופירושן, כפי שהוא בא לידי ביטוי במחקר ההיסטורי. הבנה שבכל נושא, אירוע או תהליך יש נקודות ראות וגישות שונות והכרת שונות זו יוצרת את המרקם של הציוויליזציה האנושית. הבנת ההנחה כי המציאות בהווה מושפעת מתהליכים שהתרחשו בעבר וכי המעשים בהווה ישפיעו על עיצוב העתיד.

* פיתוח חשיבה היסטורית
שימוש והבנת המושגים מתחום הדעת של ההיסטוריה. כמו כן, טיפוח היכולת להשתמש במושגים אלה בעת תיאור או ניתוח אירועים, תהליכים, תופעות וסוגיות היסטוריות.
הבחנה בין סיבות, נסיבות ותוצאות בניתוח אירועים, תהליכים ותופעות היסטוריות.
שיחזור עולמם הפנימי ואת מניעיהם, ערכיהם, אמונותיהם ואורח חייהם של בני תקופות ותרבויות שונות באמצעות מקורות שונים.
פיתוח חשיבה רב-כיוונית ורב-סיבתית כדי להסביר תופעות ותהליכים היסטוריים וכדי לנתח את השפעותיהם. פיתוח יכולת הבחנה בין ראיות, מסקנות ופרשנויות, בין עובדות לבין הנחות ודעות, בין הכללות לבין העובדות שעליהן מבוססות הכללות אלה.
לעורר סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמית ומודעות לתמורות, לחידושים ולהשלכותיהם האפשריות.
פיתוח חשיבה היסטורית תוך הכרה במגבלות החשיבה האנושית. בהסבר הסיבות לתהליך היסטורי יושם דגש על תוקפן מחד ועל מגבלותיהן מאידך.

* פיתוח מיומנויות למידה הדרושות ללימוד היסטוריה
*  ניתוח מקור היסטורי, בעיקר פיתוח יכולת להסקת מסקנות זהירה וחשיבה ביקורתית.
*  ניתוח דוחות ארכיאולוגיים ולהבין את משמעותם ההיסטורית.
*  ניתוח טקסט, הבנתו, הקשרו ובחינתו בצורה ביקורתית.
*  ניתוח וקריאת מפות, דיאגרמות, גרפים וחומרים נוספים ממקורות חזותיים.
* הבחנה בין סוגי מקורות שונים: ראשוניים, משניים והבנת חשיבותם לכתיבה ההיסטורית.

* טיפוח ערכים מוסריים כלל אנושיים
הערכת אנשים על-פי מעשיהם ולא על-פי השתייכותם הקבוצתית (גזע, מוצא, מין לאום, דת ומעמד).
טיפוח ההבנה כי לצד השוני בין בני אדם בחברות שונות קיים דמיון בסיסי, על-פי הכלל:
"כי בצלם אלוקים עשה את האדם".
הקניית ערכים דמוקרטיים כגון חירות ושוויון.
טיפוח הבנה, סובלנות וכבוד כלפי עמדות, השקפות, רגשות, מסורות ודרכי חיים של פרטים שונים, מיעוטים ועמים אחרים.
טיפוח מחויבות ליחס שוויוני כלפי כל בני האדם באשר הם גברים ונשים.
הבנת הסכנה הנשקפת לפרט, לחברה ולמדינה מהתנהגות אלימה ומחוסר סובלנות בין בני אדם ובין חברות.

* טיפוח הזהות וההזדהות הדתית, הלאומית והציונית
הכרה במרכזיותן של ערכי האמונה וההלכה בתולדות עם ישראל. הכרת דרכי התמודדות של חכמי ההלכה עם מציאויות שונות בכל הדורות ותרומתם לרציפות ההלכה וחיוניותה. הכרת מקומה המרכזי של ארץ ישראל בהיסטוריה של עמנו ובתודעה היהודית. הכרת תפקידה המרכזי של מדינת ישראל בחיי העם היהודי תוך פיתוח תחושת שייכות למדינה ורצון להשתתף באורח פעיל בעיצוב דמותה.
טיפוח ההבנה כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית תוך הכרת התהליך שקדם לעיצוב אופייה זה.
הכרת התפתחות התרבות היהודית לאורך הדורות על גווניה השונים מזמן לזמן וממקום למקום. הכרת תולדות קהילות ישראל על גוניהם, על השונה והדומה, על הקבוע והמשתנה מזמן לזמן וממקום למקום תוך טיפוח ההכרה בשותפות הגורל ובאחדותו של העם היהודי על עדותיו.

תיאור כללי של שתי החטיבות:
התכנית תתמקד, כמקובל בחלק מהמוסדות האקדמיים בשתי תקופות: היסטוריה של העת החדשה (הדגשה ראשית) והיסטוריה של עולם הקלאסי (הדגשה משנית), זאת מפאת מרכזיותם של נושאים אילו בתכנית הלימודים של החמ"ד לחטיבה העליונה, אליה אנו מכשירים את בוגרי התכנית. בכל פרק יוצגו התהליכים והאירועים ההיסטוריים-הכלליים ובמקביל תולדות עם ישראל.
בקורסי המבוא נכלול גם את הקורס המתודולוגי "סדנת ההיסטוריון", תכליתו של קורס זה להכשיר את הסטודנטים לאוריינות מחקרית. הדיון בקורס יתמקד בטיב העיסוק ההיסטורי וביישום המתודולוגי של הידע ההיסטורי בהוראה.

תנאי קבלה וסיום לימודים בחוג להוראת ההיסטוריה
תנאי הקבלה למסלול הם: ציון התאמה 525 לפחות (ממוצע משוקלל בגרות ופסיכומטרי). ראיונות קבוצתיים ואישיים, בחינה ביהדות, תרגיל בכתב: דילמה חינוכית.
תנאי הקבלה ללימודי תעודת הוראה כוללים, בין השאר:
- ציון ממוצע בתואר הראשון – 75 לפחות.
- הסטודנט סיים לפחות שני שלישים מלימודי התואר הראשון בציון ממוצע 75 לפחות.
- הסטודנט ישלים לימודים בתחומי דעת שבהם אין לו תואר אקדמי או שיש לו רקע דיסציפלינארי חלקי בלבד. ההשלמה היא לפי המפורט בהחלטת המתווים ועדכוני המל"ג בנושא.

סיום הלימודים
משך הלימודים הכולל לתואר ראשון ותעודת הוראה יהיה ארבע שנים לפחות, להוציא מסלול מצוינים בו סיום הלימודים הוא לאחר שלוש שנים.
- הדרישות לקבלת זכאות לתואר ולתעודת הוראה
- סיום כל החובות הלימודיות בציון עובר על-פי דרישת משה"ח והמל"ג ועמידה בכל תנאי המסלול והדרישות לקבלת תעודת הוראה ותואר אקדמי ראשון בחינוך – .B.Ed.



 טבלת שעות
 תוכן הקורסים
  תכנית